סרט אימה דל תקציב שזכה להצלחה קופתית מפתיעה ברחבי העולם, לא מעט בזכות החסות של טרנטינו. תרמילאים אמריקאים המבלים באמסטרדם שומעים על מקום בסלובקיה בו יגשימו את כל הפנטזיות המיניות שלהם. כשהם מגיעים למקום צפויה להם הפתעה לא נעימה. פרט טריוויה שירמז על קורותיהם מרגע הכניסה להוסטל: בסרט השתמשו ב-150 גלונים של דם מלאכותי. הסרט נעשה בהשראת סרטי הזוועה של הבמאי היפני מיאיקה טקאשי ("אודישן") שגם מופיע כאן בתפקיד אורח קצרצר.
סרטו הנפלא של הי'צקוק מ-1951, המבוסס על רומן של פטרישה הייסמית (הכשרון של מר ריפלי), שבמרכזו פגישה של שני זרים ברכבת אשר דנים ברעיון של "החלפת רציחות" - האחד מבצע רצח למען חברו ולהיפך. לגאי, שחקן טניס, יש אישה שממררת לו את החיים. לברונו, אבא רודה ושתלטן. המשטרה לעולם לא תקשר בין הרציחות, המניעים והרוצחים האמיתיים. הזרים נפרדים לשלום כשגיא אינו חושב פעם נוספת על אותה שיחה מוזרה, עד שגופתה של אשתו נמצאת לאחר שנחנקה למוות. (מתוך אתר האוזן השלישית)
טוני קרטיס (חמים וטעים) בתפקיד הפסיכוטי של החונק המפורסם משנות ה-60, שחיסל תריסר נשים וסיפק תעסוקה מלאה למחלקת הרצח של משטרת בוסטון. דרמה בסגנון סמי-דוקומנטרי שחושפת, בעיקר מנקודת התצפית של החוקרים שבראשם הנרי פונדה (היו זמנים במערב), את מהלך החקירה של הפרשיה הסבוכה. במאי: ריצארד פליישר (זמר הג'ז, שמש ירוקה).
סרט אנגלי שעלילתו מתרחשת ב- 1969, שלהי תקופת ההיפיס, ועוקבת אחר השלבים האחרונים בידידותם של שני גברים. ויתנייל ומארווד, שחקנים מובטלים, דמויות עירוניות מובהקות, המנסות למצוא מפלט בקוטג` כפרי מרוחק. מארווד, טיפוס עצבני וקופצני, המנסה להיראות כמו ג`ון לנון, וויתנייל, גבר צנום, שאינו עושה צעד ללא כוסית בידו. לאחר שורה של תקריות משעשעות בקוטג` הנידח, זוכה מארווד סוף סוף בתפקיד הנכסף והשניים מבינים שהידידות באה לקיצה. סרטו הראשון של ברוס רובינסון, מי שכתב את התסריט ל"דמעות של שתיקה", מבוסס על פרטים אוטוביוגראפיים ומשתף שני שחקנים ראשיים מבריקים.
סלאשר אינטליגנטי וזרוע הומור, במרכזו פסיכופת בודד שחי בדירה לונדונית מעופשת. טוני כבר חי שנים על סיוע סוציאלי כי אף אחד לא רוצה להעסיק אותו. יותר מכך, רוב האנשים ממש לא רוצים לשוחח עימו, למרות ניסיונותיו הנואשים ליצור קשר. היחידים שעוד מסכימים מפעם לפעם הם האאוטסיידרים המעוכים בעצמם:זונות ונרקומנים. טוני נוהג לשבת בביתו ולצפות בכפייתיות בסרטי אקשן מהאייטיז. זהו עולמו התרבותי. מדי פעם הוא פוצח בשיחה עם הגופות ששוכבות לצידו. כן, כן, עם הגופות... פורטרט חד של טירוף, סרט הביכורים של ג'רארד ג'ונסון, עם פיטר פרדיננדו שנותן את הכל בתפקיד הראשי.
סיפור שורשיו המוקדמים והרצחניים של הרוצח הקניבל, חניבעל לקטר - מילדותו בזמן מלחמת העולם השנייה, שבה הוא עד למאמצים הדוחים אליהם יגיעו חיילים רעבים להשביע את עצמם, דרך שהותו בצרפת, שם כסטודנט לרפואה הוא מחדד את התיאבון שלו להרוג.
מותחן של הבמאי רוב ווקר. ברונו (בריאן קונלי, cruise of the god), פושע אלים, מבקש להיפטר מנוכל אחר ושמו ליאו (ג'ון האנה, דלתות מסתובבות). ליאו ואישתו החכמה לילי (פמקה ינסן, סלבריטי) זוממים משהו. ג'וליוס (פיטר סטורמר, ארמגדון) שוכר את ליאו להרוג את גלוריה (אמנדה דונהיו, שקרן שקרן), אשתו. או אז מופיע ג'וליס עם קלטת של הרצח, וטוען שזו כלל וכלל לא אשתו, מקרה ברור של סחיטה. טרוי (אדי איזרד, המיאו של החתול), סוכן ההימורים של ליאו גם דולק אחריו עקב אי אילו חובות הימורים ישנים שלא שולמו. האם יוכל ליאו להוריד את טרוי מזנבו, להתחמק מברונו, לשלוח את גופתה של גלוריה לאנגליה, להסגיר לרשויות את קספר, אחיו הבוגדני של ברונו, ולהערים על לילי?
