"הקול בראש 2" חוזר למוחה של הנערה המתבגרת הטרייה, ריילי, כאשר המפקדה עוברת הריסה פתאומית על מנת לפנות מקום לדבר בלתי צפוי: רגשות חדשים! שמחה, עצב, כעס, פחד וגועל, שמנהלים את העניינים בהצלחה כבר זמן רב, לא בטוחים כיצד להרגיש כשחרדה מופיעה. ונראה שהיא לא לבד. היא הביאה איתה את מבוכה, קנאה ושיממון.
התבגרות יכולה להיות אתגר, וריילי אינה יוצאת דופן. ריילי נעקרת מחייה באמריקה המערב תיכונית כשאביה מתחיל עבודה חדשה בסן פרנסיסקו. כמו כולנו, ריילי מונחת ע"י הרגשות שלה - שמחה, פחד, כעס, גועל ועצב. הרגשות גרים במפקדה, מרכז השליטה בתוך הראש של ריילי, משם הם עוזרים לה לתפקד בחיי היומיום. למרות ששמחה, הרגש העיקרי והחשוב ביותר של ריילי, מנסה לשמור על המצב חיובי, הרגשות מנוגדים לגבי הדרך הטובה ביותר לתמרן בעיר חדשה, בבית חדש ובבית ספר חדש.
"למה לצפות כשאתם מצפים" עוקב אחר גורלותיהם המצטלבים של כמה זוגות, השונים מאוד זה מזה אבל דבר אחד משותף להם: כולם מצפים ללידת ילדיהם, וכולם מגלים כי תשעת החודשים הללו יביאו עליהם הרפתקאות לא צפויות. חלק מהם תיכננו את ההריון וחלק לא, חלק מצפים רק לילדים וחלק בו בזמן גם לנכדים וכיוצא בזה, אבל בסופו של דבר, כולם באותה סירה.
כמו רבות מבנות גילה גם פרנסס, רקדנית מודרנית בת 20 ומשהו, מבינה כי עליה לחצות סו"ס את הקו המפריד בין נערות לבגרות (גרטה גרוויג, התסריטאית והכוכבת, טוענת כי ב2012 הקו עובר דרך גיל 27). לשם כך היא תצטרך גם לדעת איך חווים פרידה מחברת עלומים קרובה (השתיים מגדירות את היחסים ביניהן "כמו לסביות אבל בלי הסקס"). סופי חדת הלשון לא רק שמצאה עבודה כעורכת בהוצאת ספרים אלא אף החליטה לעזוב את דירתן המשותפת ולהתרווח בזוגיות עם החבר. חוסר הביטחון מעביר את פרנסס בקצב מסחרר ממקום למקום: מברוקלין, לבית הוריה בקליפורניה, לטיול בפריס, לאפ סטייט ניו יורק.
