לקראת סוף שנות השישים הגיעה רוח השינוי לאמריקה ולא ניתן היה להתעלם יותר מהעוולות: ערים בערו, מלחמת הביש בווייטנאם התפוצצה בפנים, מחלוקות סערו על שוויון וזכויות אזרח. תרבות מהפכנית חדשה צצה, תרבות ששאפה לשנות את השיטה מן היסוד. מפלגת הפנתר השחור להגנה עצמית, שנוסדה ב-1966, לפני 50 שנה בדיוק, עמדה ולו לזמן קצר בחזית של השינוי הזה. הסרט מביא את סיפורה של המפלגה, חשיבותה לחברה האמריקנית, ההתעוררות הפוליטית והתרבותית של השחורים בעקבות פריצתה, והלקחים הכואבים שנצרבו בהם כשהתנועה איבדה את דרכה. הבמאי סטנלי נלסון, טווה אוצר של קטעי ארכיון נדירים במקביל לקולותיהם של האנשים שהיו שם: המשטרה, מודיעי ה-אף-בי-איי, עיתונאים, תומכים ומתנגדים לבנים וכמובן הפנתרים השחורים עצמם – אלה שנותרו נאמנים לתנועה ואלה שנטשו אותה. כרוניקה חיונית ועשירה של לידתה של תנועה מהפכנית ששינתה את אמריקה.